זה בית.
לא מקלט.

הוא איבד את הכול.
אז בנה את המקום שאיש אחר לא יצטרך לבנות.

הרב נפתלי רוזנפלד ז״ל, איבד בשואה את אשתו ואת ארבע בנותיו הי"ד. אחרי שעלה לארץ ישראל ובנה את חייו מחדש, החליט בשנת תש״ט (1949) להקים בית עבור נערות פליטות ששרדו את השואה ולא היה להן בית לאן ללכת.

הוא ואשתו פתחו את ביתם ל-24 פליטות. לא היה תכנון, לא היה מימון, לא הייתה ועדה. הייתה דלת פתוחה ולב גדול, והיו נערות שזקוקות לכך, והם היו שם בשבילן. עם הקמת המוסד הצטרף הרב שלמה פפנהיים ז"ל לניהול החינוכי ובהמשך השנים הצטרף הרב שמואל יצחק שטרן ז"ל ומינף את התפתחות המוסדות. בדור הבא היה זה הרב משה יונה רוזנפלד שליט"א שהמשיך את מפעלו של אביו ובעשורים האחרונים הצטרף להנהלה הנכד הרב חיים אלעזר רוזנפלד שליט"א

“תדע כל נערה שמגיעה לבית לפליטות, שכאן היא מצאה את ביתה.”